פסק-דין בתיק ת"ק 32204-10-10

בכתב התביעה שהוגש לביהמ"ש, טוענת התובעת כי בתאריך 23.9.10, בשעות הצהריים, נכנסו לחצרה שני כלבים השייכים לנתבע הגר בשכנות לתובעת, תקפו את כלבה שלה, פקינז בן 6 חודשים, וגרמו לו לחבלות. כתוצאה מכך נגרמו לתובעת נזקים, כפי שפירטה בכתב התביעה.

הנתבע הכחיש כי כלביו שלו תקפו את כלבה של התובעת.

בכתב הגנתו ציין כי כלביו הינם בעלי מזג נוח ואינם תוקפניים והוא עצמו לא ראה כל  סימני פציעה על גופו של כלב התובעת.

למרות כן, ומתוך יחסי שכנות טובה, ליווה אותה אל הרופא הוטרינר שאישר כי הכלב לא הותקף אלא סובל מפגם מולד.

בביהמ"ש, במועד שנקבע לשמיעת הראיות, הוסיף הנתבע וטען כי: "מעולם הכלבים שלי לא הסתובבו חופשי. הם לא נכנסו לחצר שלה" (עמ' 1 ש' 13 לפרוט').

בהמשך דבריו בביהמ"ש, טען כי: "אני גר שם קרוב ל-15 שנה ומעולם הכלבים שלי לא שוחררו" (עמ' 2 ש' 12 לפרוט').

בישיבת ביהמ"ש מיום 16.2.11, העידה התובעת כי בהיותה בתוך ביתה, במהלך ארוחת החג, שמעה לפתע את כלבה שהיה בחצר, כשהינו צורח.

התובעת מיהרה לצאת לחצר ושם ראה את שני כלביו של הנתבע הנמצאים בתוך חצרה שלה, יוצאים מן החצר, הולכים אל בית הנתבע ונכנסים לתוכו.

התובעת הלכה בעקבות הכלבים וראתה את כניסתם לחצר ביתו של הנתבע, כאשר דלת החצר היתה פתוחה.

התובעת העידה כי את מעשה התקיפה ממש לא ראתה, אך שכן שלה בשם רונן ראה את כל שהתרחש.

עם זאת, גירסתה כי כלבה הותקף על ידי כלבי הנתבע מתבססת על צרחותיו של הכלב, על הימצאות שני כלביו הגדולים של הנתבע בחצרה, על כך שכלבה שלה צלע וסבל מכאבים קשים, כאשר נשימתו לא היתה סדירה ועל גופו נמצאו סימני רוק.

התובעת העידה כי הנתבע הגיע לביתה לאחר האירוע, ראה את כלבה וטען כי לא קרה לו דבר ואין צורך ללכת לרופא.

התובעת עמדה על כך שתלך עם הכלב לרופא הוטרינר ומיד כשזה התפנה לקבלה - הגיע אליו.

הרופא אישר בכתב כי הכלב הגיע אליו כשהינו סובל מכאבים באיזור האגן ובאיזור הצלעות. בוצעו בו צילומים, אך לא נמצאו שברים.

עם זאת, סבל מכאבים במגע באיזור צלעותיו ורגליו האחוריות וקיבל מן הרופא טיפול תרופתי לשיכוך הכאבים וטיפול אנטיביוטי.

לאחר מכן, נמצא במעקב כשהינו סובל עדיין מכאבים ומתקשה במתן צואה.

אישורו של הרופא צורף לכתבי הטענות.

בעדותו בביהמ"ש, חזר הנתבע והכחיש כי כלביו היו אלה שפגעו בכלב התובעת וכי בפועל היא עצמה לא ראתה כלל את אירוע התקיפה.

הנני מקבלת כמהימנים עליי את כל דברי עדותה של התובעת ודוחה את גירסתו של הנתבע, בקובעי כי לא העיד אמת בביהמ"ש.